איך בנייה ירוקה הופכת את ה ROI של חוות שרתים להניב יותר מנדל“ן מניב.

בעידן שלנו אפילו חווה זו מילה שמתחברת לטכנולוגיה, חוות שרתים זו נישה נדלנית שתופסת תאוצה ונתחיל לראות מהן יותר ויותר בנוף, העניין שחוות אלו צורכות כמויות אדירות של אנרגיה, מה שמוביל לעלויות גבוהות וגם לפגיעה משמעותית בסביבה. במאמר זה אני רוצה לתת דגשים על החשיבות הרבה של תכנון נכון ומאופס אנרגטית שנותן פתרונות חדשניים להפחתת הצריכה האנרגטית ולשיפור היעילות הכלכלית של המיזם.

בראש ובראשונה וכמו תמיד בנדל“ן הכל מתחיל מלוקיישן ובמקרה של חוות שרתים הלוקיישן הוא עניין קריטי מאוד אך נקודת המבט היא שונה והפרמטרים שאנחנו צריכים לחפש הם בעיקר מיקומים שמאפשרים לנו למקסם שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת, במקרה של מדינת ישראל הפוקוס הוא כמובן על ניצול הפוטנציאל הסולרי בארץ השמש הניצחית שיכול להקטין משמעותית עלויות חשמל גבוהות.

כשאומרים סולרי מיד חושבים על פאנלים בגג וזה כמובן נכון - פאנל גג שמותקן בזווית אופטימלית יאפשר לנו 100% נצילות ייצור אך היום יש לנו גם פתרונות מעניינים לחזיתות המבנה שיפיקו אומנם רק 65% לעומת הגג אך הן עוזרות לנו בעקומת ייצור רחבה יותר לאורך היום, במיוחד בחורף כשהשמש נמוכה והיתרון הגדול הנוסף שלהם הוא בהורדת עומסי חום מהקירות בעיקר מצד דרום, פאנלים אלו משמשים כשכבת הגנה נוספת למבנה, הם סופגים את הקרינה והאוויר החם במרווח מהקיר עולה למעלה, התוצאה: הפחתה של עד 15 מעלות בטמפרטורת פני השטח של קיר המבנה, דבר שמתורגם לחיסכון של 10%-15% בצריכת האנרגיה של מערכות המיזוג (מעבר לחשמל שהפאנל עצמו מייצר) אז כמובן שחזית דרום היא היעילה ביותר אך גם חזיתות מזרח ומערב חשובות מאוד כי הן מייצרות חשמל בבקרים ובערבים שאלו הן השעות שבהן רשת החשמל הארצית נמצאת בעומס שיא ובתעריפים הגבוהים ביותר.

כאן נכנס פיתרון חשוב נוסף שכדאי להכיר: מערכות חכמות לאגירת חשמל שמאפשרות אגירה בשעות השפל ושימוש נכון בשעות השיא וכמובן גיבוי במקום גנרטורים למקרה של כשלים ברשת הארצית, מערכות אגירה אלו בשילוב שליטה חכמה שעובדת עם חיישנים מאפשרת לנו למקסם את השימוש בחשמל שנאגר. 

דרך נוספת זה שימוש באנרגיית הרוח, בישראל ישנם אזורים עם פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיית רוח, במיוחד בצפון הארץ ובאזורים הרריים כמו הגליל והגולן, טריבונות רוח יכולות לשמש כמקור נוסף לאנרגיה ירוקה, זו אנרגיה מתחדשת שאינה פוגעת בסביבה ואפילו תשפר את הדירוג הסביבתי של המיזם. זה כמובן דורש לבצע בדיקות רוח מקיפות כדי לוודא שהטורבינות יוכלו לייצר מספיק אנרגיה. 

בתכנון ירוק אנחנו אוהבים להשתמש בכל המשאבים האפשריים אז למה לא להשתמש גם בשימוש חוזר באוויר החם שחוות AI מייצרות בשפע ואז במקום לבזבז ולזרוק אותו לאוויר ניתן לעשות בו שימוש חוזר ולהעביר אותו לחממות הידרופוניות צמודות והנה נולד לו רעיון נפלא לסימביוזה תעשייתית כאשר הצמחיה בחממות נהנת מהאוויר החם ובתמורה היא משמשת כריאה ירוקה שגם מבודדת אקוסטית את רעש המאווררים של החווה. 

אופציה נוספת זה שימוש באנרגיית המים, לדוגמה: חוות שרתים בפינלנד משתמשות במערכות קירור של מים קרים ממקורות טבעיים לטובת קירור המבנה ואם אתם חוששים מהקרבה של מים לחווה אז כדאי שתקראו על הניסוי שביצעה מיקרוסופט שהטביעה חוות שרתים בקרקעית הים והגיעה למסקנה שמדובר בפתרון לא רע בכלל. 

אז לסיכום עניין הלוקיישן, אנחנו נעדיף מקום שיש בו הרבה שמש אך לא עם טמפרטורות גבוהות במיוחד כמו המדבר ששם עבודת הקירור היא כפולה או משולשת, אנחנו נשאף למקום שיש בו גם רוח חזקה כלומר מקום גבוהה והררי ואפילו קירבה למקור מים קרים, כמובן לא מי ים עם האתגרים הרבים שהם מביאים איתם.

במאמר הבא אני אכתוב על היבטים נוספים שחשוב מאוד לקחת בחשבון כמו: בידוד ומסה תרמית, חומרי בנייה מומלצים, מיזוג וטכניקות קירור פסיבי ואתייחס גם להטבות ותמריצים רגולטוריים כי בתעשיית ה -AI שבה האנרגיה מהווה מעל 70% מעלויות התפעול אימוץ העקרונות של בנייה ירוקה אינו רק צעד של אחריות תאגידית אלא כורח כלכלי אסטרטגי.