משרד לא בנוי מקירות, הוא בנוי מאנשים

בעידן שכמעט הכל מעדכן גירסה כל הזמן אנחנו חייבים לעדכן גירסה גם בכל מה שקשור להשפעות סביבת העבודה על האנשים שחיים בתוכה רוב שעות היום.

כן, יש חשיבות עצומה לסביבה הפיזית שלנו גם במקום העבודה. זו כלל לא שאלה. לכולנו נעים יותר בסביבה אסטטית, מאורגנת, שיש בה אוירה נעימה. אבל האם יש לסביבת העבודה השלכות מעבר לנעים? ואם כן , איך זה בה לידי ביטוי והאם אפשר להצדיק את זה אפילו כלכלית.

מחקרים מסמנים 3 פרמטרים משמעותיים הקובעים אם אדם יישאר בארגון - תחושת שייכות, התפתחות אישית , שכר ותנאים. כך שאם נצליח להשפיע על תחושת השייכות של העובד, נצליח לשמור עליו לאורך זמן. כל דרך שתצמצם את תחלופת העובדים שעולה הרבה מאוד כסף לארגון בשנה ומערערת את היציבות שלו, מבורכת.

משרד לא בנוי מקירות, הוא בנוי מאנשים ואנחנו יישויות אנרגטיות מורכבות הזקוקות למענה רחב. זה עניין של תשומת לב לצרכים אנושיים, לראות את הצרכים האלו ולתת להם ביטוי פיזי במרחב.

ארגונים מתקדמים פועלים בדרך הוליסטית המשלבת את חזון הארגון וערכי הליבה של הארגון, ומביאים אותם לידי ביטוי גם בסביבה הפיזית בה פועלים עובדיה. לדוגמא, ארגון המדבר על חשיבות התקשורת או על חשיבות הסודיות והפרטיות צריכים להראות שונה מאד במבנה המשרדים ובאוירה הנוצרת במקום. ארגון המקדם שיתופיות או ארגון המקדם מצוינות אישית גם הם יראו אחרת מבחינת סגנון ועיצוב. אין כאן טוב או רע, אלא יישום של החזון והערכים דרך סביבת העבודה.

בעולם העבודה שלי, במונחים של תכנון ועיצוב השאלה הראשונה שאני שואלת מנכ"לים היא - איפה האנשים שלך אוכלים? על פי רב התשובה היא "יש שולחן לכמה אנשים במטבח והם מתחלפים או אוכלים בחדר שלהם". וזה הרי פספוס של הזדמנות נפלאה שממילא מתרחשת (אנשים חייבים לאכול במהלך היום) ושבמרחק של עוד כמה מטרים ריבועים ניתן למנף את ארוחת הצהריים למפגש חברתי שמייצר באופן אורגני תחושת שייכות ומאפשר גם לעובדים חדשים להתמזג בארגון בקלות רבה יותר.

מחקר שנשעה על המוח ממליץ על הפסקות אסטרטגיות. המחקר מסביר שהמוח עובד בשני שלבים ולמעשה מנצל את המח בצורה מייטיבה כאשר הוא עובד 90 דקות ואח“כ יוצא ל 10-15 דקות הפסקה. ומכאן מגיעה השאלה הבאה: האם יש מקום המאפשר לעובד לנוח? לחלוץ נעליים, או אולי להימתח על ספה ולעצום עיניים לכמה דקות? או שהוא עושה כפי שרבים עושים, מסתגר בחדר השירותים על האסלה ונח שם.

אנחנו , כולנו, משקיעים הון בעיצוב הסביבה הבייתית שלנו כדי לתת מענה לכל הצרכים האנושיים, אך במקום שאנחנו נמצאים רב שעות הערות שלנו, מעל עשר שעות ביום, אנחנו צריכים לנוח בשירותים?! וממחקר שלי עם עובדים אותם אני מראיינת בתהליך ההכנה לעיצוב המשרד האנושי, אני שומעת נשים רבות החוזרות מחופשת לידה שואבות חלב בשירותים כי אין פינה אינטימית במשרד, שכן הכל הוא אופן ספייס או משרד שקוף, בעוד שאפשר לפתור את הסוגיה הזו בחדר קטן ונחמד, עם דלת רגילה, כורסאות ושקע חשמל, חדר שיכול לשמש גם לפגישות אחד על אחד. מהלך כל כך קטן אבל מאד משמעותי בתחושת הנוחות, המוכנות להיות נוכח, וההרגשה שהמקום הזה הוא בית אליו אני שייך ושייכת.

בעידן שכמעט הכל מעדכן גירסה כל הזמן אנחנו חייבים לעדכן את עצמנו גירסה גם בכל מה שקשור להשפעות סביבת העבודה על האנשים שחיים בתוכה רוב שעות היום.

ניסיון של 14 שנים בתכנון ועיצוב משרדים, יחד עם לימודי תודעה, העמקה וחקר ההתנהגות האנושית איפשרו לי לבנות מודל הלוקח בחשבון את צרכי הארגון וצרכי העובדים, ומאפשר למערכת היחסים הקיימת בין זהות אישית לסביבה ארגונית להיווצר תוך איזון אנרגטי .

לעולם התכנון והעיצוב יש כלים רבים להציע על מנת להשפיע על תפוקה טובה יותר של עובדים, מוטיביציה , יציבות , שייכות, משמעות והערכה. זה כלי שעדין מעטים מדי להשתמש בו, אך ההשפעה שלו גדולה ומשמעותית, והיא אף מסייעת לארגונים למנף את הפוטנציאל שלהם ברמה היומיומית , מול עובדים חדשים, וגם מול משקיעים.

ארגון ששם את העובדים שלו במרכז, לוקח בחשבון את הצרכים האנושיים שלהם, ומתרגם אותם למציאות במרחב העבודה.

בפועל זה לדייק ערכים ומסרים שהארגון רוצה להעביר לעובדים שלו, וללקוחות שלו.

זה תהליך שאפשר לעשות אותו בכל מיני רמות , בהתאם לאופי המשרד, הצרכים, נקודת ההתחלה, הגודל והתקציב.

בשורה התחתונה משרד שמתוכנן ומעוצב באופן שתומך בהון האנושי למעשה מחזק את היציבות הארגונית.